בלבול וחוסר ביטחון – להיות מנהיגה של עצמי
חוסר הודאות בימים האלה של הקורונה רק העצימה את הבלבול וחוסר הביטחון שהרגשתי כבר קודם. אני לא יודעת איך להמשיך מכאן. סיימתי שלב בחיים והקורונה תקעה אותי באמצע – וכל האפשרויות פתוחות אבל אני לא מסוגלת להכריע ביניהן. אני לא יודעת מה טוב לי, אני לא ממש יודעת מה אני מרגישה לגבי כל אחת מהאפשרויות.
הרגשות שלי קצת מבלבלים אותי וכשאני מנסה לשאול או להתייעץ כל אחד זורק אותי לכיוון אחר. המצב לא משהו אבל לא דעת מה את עושה הופך את המצב הרבה יותר מבלבל. אפשר להגיד שאני מרגישה תקועה
בלבול וחוסר ביטחון
בלבול הוא מצב מעיק וכשהוא נמשך הרבה זמן הוא מתחיל לשבש לי את החיים. שאני מבולבלת יש להרגשה שאני עטופה בערפל סמיך שלא מאפשר לי לראות מעבר לקצה האף שלי. מה שמתסכל בחוויה הזו שאני לא יודעת איך בורחים מתוך הערפל. אני שואלת את עצמי איך אני יכולה לפזר את הערפל שחודר לי לתוך הנשמה.

הכל פתוח ואני לא רואה את הדרך
מרגישה טפשה
אני לא רואה ממטר. אני מרגישה טפשה ומטומטמת. ככל שאני מרגישה יותר מטומטמת כך הבלבול גדל. שהבלבול גדל גם חוסר הביטחון גדל. אני נכנסת למעגל קסמים שאני לא מצליחה לצאת ממנו. עם הבלבול באה החרדה. אני מפחדת שהבלבול לעולם לא יעבור ואשאר בתוך הערפל לתמיד. אני יודעת שבסוף הדברים מתבהרים אבל אני מרגישה אחרת. כשאין לי תמונה של הדרך ולאן יכולה ורוצה להתקדם כשאני חווה אי ודאות וחוסר אונים הריכוז שלי נחלש.
אני עושה שטויות
חוסר הריכוז גורם לעשות שטויות, לעשות שגיאות, להפיל דברים מהידיים, להתנגש בחפצים. חוסר הריכוז גורם לי להגיד דברים שאחר-כך אני מצטערת עליהם ולא להגיד דברים שהייתי רוצה להגיד. בקיצור להוכיח לעצמי ולעולם שאני באמת סוג של מטומטמת שאני טפשה.
ביטחון עצמי
אני רואה את כולם מסביבי כל כך בטוחים בעצמם, כל כך יודעים מה הם רוצים, מה צריך לעשות ומתי שאני מתמלאת קנאה. לפעמים אני מתה שמישהו יגיד לי מה לעשות, שיחליט בשבילי ואוכל להיות פחות מבולבלת. עם יותר ביטחון עצמי. אבל שאני חושבת על זה לעומק אז למעשה נמאס לי להתייעץ, לשמוע, להקשיב לאחרים. אני רוצה לדעת איך לפזר את ערפל בעצמי. אני רוצה להצליח לבחור מה שטוב לי ומתאים לי.

לקבל החלטות עבור עצמי
להיות מנהיגה של עצמי
אני רוצה להיות המנהיגה של עצמי להוביל את עצמי עם ביטחון עצמי קדימה. אני הרי יודעת , ולא משנה מה אמרו לי בבית שאני בכלל לא טיפשה ובכלל לא מטומטמת. מה שאני יודעת בודאות שאיפה שהוא יש מפתח המתאים בדיוק בשבילי. מפתח הפותח את הדלת שדרכה אגרש את הערפל החוצה אחת ולתמיד. הקורונה נתנה לי האומץ לצאת לדרך לחפש אותו, אפילו שאני לא יודעת איפה להתחיל. בקורונה הבנתי שכולם מבולבלים ולא ידעים מה ואיך לעשות ורק מעמידים פנים שזה אחרת – אין מאחורי ואין מצדדי אני יוצאת לחפש.

להיות מנהיגה ללכת אל הנודע