מתוך: לחצות את המדבר בצעד \ איתי אלטשולר
אחרי טיול קר ומפרך עם ילדי האמיצים
קָשֶה לִפְרֹט עֹנִי
לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת
כְּשֶאֵין אַף פְּרוּטָה
אַך וְרַק רְקָמוֹת נִפְלָאוֹת
הַמְּפָאֲרוֹת אֶת הָרְחוֹב בְחָכְמָה
וּבְחֹם
הַמְעַוְּרוֹת עֵינֵי תַּיָּרִים
לְבִלְתִי הַאֲמֵן שֶמֻּרְכָּבוּת צוּרָנִית
לְאֵין קֵץ
נוֹלֶדֶת מִיְּדֵי
שֶאֶת שְמָן לֹא לָמְדוּ לִכְתֹב
.וּבְנוֹתֵיהֶן לֹא תִּלְמַדְנָה גַּם כֵּן
וְהַמָּעוֹת אֲשֶר תְקַבֵּלְנָה בְּסוֹפוֹ שֶל יוֹם
תְּגַבֵּשְנָה צוּרָה אַחַת וִיחִידָה
חִוֶּרֶת
וּבִלְתִּי בּוֹכִיָּה שֶל עֹנִי נִפְלָא לְהַחֲרִיד.
San Marcos, Guatemala
אוגוסט 1999
