שירת האבנים

שֶׁבּוֹכֶה
שֶׁבּוֹכֶה
כְּמוֹ עֵץ
שֶׁנּוֹשֵׁב
בַּחֲשָׁשׁ
בַּחֲשָׁשׁ בָּאֲרֻבּוֹת
אֲנִי עָנָן

צָפוּף וְנֶעֱלָם
סָפִיג וְגַם פָּרִיק
נוֹכֵחַ וְנַוָּד
עָנָן אֲנִי

אֲנִי מָחוֹל
אֲנִי הָרוּחַ
פַּרְפַּר וְאֶבֶן
צֵל יוֹקֵד
לְךָ בֵּן
אֲנִי עָנָן.

אָבִי מִפָּנַי יָגֹרְתָּ
כִּי אֵין בָּרוּחַ כִּוּוּנִים
לֹא שַׁלְוָה לֹא הַבְטָחָה
דּוּמָם לָהּ מְיַחֵל סַפָּן וְגַם עָנָן
אָכֵן עָנָן אַתָּה אַל פַּחַד
הָרוּחַ פֹּה
גָּדוֹל
לִקְצוֹת תֵּבֵל מָשׁוּךְ.

אָכֵן יָגֹרְתִּי
גַּם חָפַצְתִּי
אָכֵן כִּי
עָנָן מִתְהַפֵּךְ בָּרוּחַ
רוּחַ מְהַפֵּךְ לְעָנָן
הַזְּמַן הוּא שֶׁיִּבְחֲנֵנוּ
מִי עָנָן וּמֵי הָרוּחַ
וּבְקַו הַמַּחֲצִית שֶ
עָבְיוֹ שָׁקוּף
נַקְשִׁיב יַחְדָּו
לְשִׁירַת הַגֶּשֶׁם
רַכָּה וּמְפֻחֶדֶת
פְּרָאִית וּמִתְיַסֶּרֶת
שִׁירַת הָאֲבָנִים.